אחת הדילמות הקשות, כמעט בכל משפחה, כשההורה מגיע לגיל הזהב וזקוק להשגחה מסוימת, היא האם להכניס אותו לבית אבות או להשאיר אותו בבית עם מטפלת צמודה?
פחות מהפן הכספי ויותר בפן האנושי יש איזה שהוא קושי להכניס את ההורה לבית אבות. מצד אחד יש את נושא הבדידות שאפילו אם יש מטפלת צמודה עדיין אין זה אומר שהיא ממלאה את הפן החברתי לו זקוקה האוכלוסייה בגיל הזהב. הילדים כבר עזבו את הבית, כל אחד נתון לשגרת חייו שלוקחת ממנו את רוב הזמן והביקורים הופכים לקצרים ולעיתים גם תכיפות הביקורים יורדת. מצד שני יש את בית האבות שמשום מה מרגיש להרבה אנשים כמו "נטישה" מה שמקשה עליהם את המעבר.
להבדיל מימים עברו בתי אבות מספקים כיום כמעט את כל צרכיו של המבוגר. כמובן שהמעבר לבית אבות תמיד ילווה בחששות ויצריך זמן הסתגלות, כי שינויים בגיל השלישי קשים יותר ומערערים את הביטחון, אך לאחר ההתאקלמות מבין כל מבוגר כי חברה ופעילות ענפה עדיפה על ימים שלמים של בדידות, שלצערנו קיימת.
הפעילות בבית אבות היא ענפה מכל פעילות אחרת שיעשה המבוגר באופן פרטי. בבית אבות דואגים לתזונה נכונה ומותאמת לגיל השלישי, ישנם חוגים ופעילות תרבותית המעשירה את יומו וחייו של המבוגר, בבית אבות מקיימים, בהתאמה ליכולת כמובן, פעילות ספורטיבית ששומרת על אורח חיים בריא. בבית אבות נוצרים קשרים חברתיים, מה שכבר לא קורה ביום יום של המבוגר.
במידה ובית אבות לא מספיק לצרכיו הבריאותיים של המבוגר, יש כיום מרכזים גריאטריים העונים גם על תנאיו של בית אבות רגיל עם תוספת של טיפול ומעקב בריאותי אחר כל דייר במרכז הגריאטרי. מפיזיותרפיה למבוגרים ועד לטיפול צמוד המותאם למצבו הבריאותי של הדייר.
בית אבות "הדסים" הינו גם בית אבות וגם מרכז גריאטרי ברמה גבוהה מאוד מכל הבחינות. במרכז הגריאטרי הדסים יש תזונה עשירה ומותאמת לדיירים, פעילויות תרבותיות וספורטיביות, מפגשים חברתיים, מכון פיזיותרפיה וטיפול רפואי 24/7.
למעשה אין יותר מה להתלבט, מי שמחפש את הטוב ביותר עבור קרוביו יעדיף לצרף אותו לבית אבות או למרכז גריאטרי בהתאם כמובן לצרכיו הרפואיים ואין ספק שהפעילויות שם והחברה הגדולה תגרום לו לאיכות חיים טובה יותר ולאורח חיים מאושר יותר.